אבידן בתי עץ בע"מ נ' אורבך

החלטה

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ברחובות מיום 28.6.11 (כב' השופטת ל. צבר), אשר דחה בקשה להטלת עיקל זמני שהוגשה על ידי המבקשת במעמד צד אחד.

בנימוקיה מצביעה המבקשת על כך, שבמסגרת התובענה שהגישה ניתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבה לעשות דיספוזיציה בנכס שבמחלוקת, ואולם צו זה מופר, הנכס מושכר על ידי המשיבה, ועל פי החלטה בית משפט קמא לא ניתן לעקל את דמי השכירות.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, אני סבורה כי דינה להדחות ללא צורך בתגובת הצד שכנגד.

מעיון בהחלטות בית משפט קמא עולה, כי צו המניעה אשר ניתן במעמד צד אחד אושר לאחר דיון במעמד שני הצדדים, ביום 30.6.11, היינו: יומיים לאחר מתן ההחלטה הדוחה את בקשת העיקול הזמני.

בית משפט קמא יכל להביא במכלול שיקולים את העובדה, כי ניתן צו מניעה זמני וכי אין מקום למתן שני הסעדים המבוקשים במקביל, היינו: גם צו מניעה מני וגם צו עיקול.

כמו כן, יכול היה בית משפט קמא להסיק, כי עם מתן צו מניעה זמני מתייתר הצורך במתן צו עיקול זמני.

לא זו אף זאת, מתפקידה של המבקשת היה להעלות במהלך הדיון בצו המניעה הזמני את העובדה כי הוגשה בקשה למתן צו עיקול ואת יחסי הגומלין בין שני הסעדים. לא מצאתי כי כך נעשה.

לכך יש להוסיף את העבודה, כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות בעניין סעדים זמניים, ובעניין שבפנינו אין מקום לחרוג מכלל זה.

טעם נוסף לדחית הבקשה הוא, כי שלב זה הינו מוקדם מכדי לבחון האם המשיבה מפרה החלטה שניתנה ביום 30.6.11, בהסכמתה, ובאם יופר הצו בהמשך עומדת למבקשת האפשרות לנקוט בהליך על פי פקודת בזיון בית משפט.

מכל הנימוקים לעיל נדחית הבקשה.

משלא נתבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ח' תמוז תשע"א, 10 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי ....... התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: